שותף במשרד

פרופיל מקצועי עו״ד יורם שפטל

עו״ד יורם שפטל
ארבעה עשורים של סנגוריה וניהול ערעורים עו״ד יורם שפטל

מי הוא עו״ד יורם שפטל?

עו״ד יורם שפטל נולד ב-15 בינואר 1949 בתל אביב, ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בין השנים 1971 ל-1974. את רישיונו לעסוק במשפט קיבל בפברואר 1976. מאז, במשך למעלה מארבעה עשורים, בנה קריירה שמשכה תשומת לב ציבורית ומשפטית כאחת, תחילה בשל תיקים פליליים מורכבים ובהמשך גם בזכות נוכחות תקשורתית עקבית.

שמו הפך ממוכר לבלתי נשכח בשנת 1988, כשנטל על עצמו את הסניגוריה באחד מהמשפטים המסובכים, השנויים במחלוקת ורבי הרגש שידעה מערכת המשפט הישראלית: פרשת ג’ון דמיאניוק. מאז ועד היום, שפטל הוא שם שמזוהה עם ייצוג בתיקים שבהם הסנגוריה נדרשת לחשוב אחרת: לא לתקוף, אלא לנתח, לפרק הנחות ולהזין ספק במקומות שבהם הוא נראה בלתי אפשרי.

פרשת דמיאניוק: התיק שעיצב דמות

מסמכים משפטיים ותיקי ראיות על שולחן עץ כהה

כדי להבין את הגישה המשפטית של עו״ד שפטל, אי אפשר לעקוף את פרשת דמיאניוק. ג’ון דמיאניוק, אזרח אמריקני ממוצא אוקראיני, הוסגר לישראל בשנת 1986 תחת האשמה שהיה “איוון האיום”, מפעיל תאי הגזים במחנה ההשמדה טרבלינקה במלחמת העולם השנייה. ב-25 באפריל 1988 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את דמיאניוק וגזר עליו עונש מוות.

שפטל לקח על עצמו את הסניגוריה בתיק שנראה, מנקודת מבט ציבורית, כמעט בלתי ניתן לניהול. הלחץ הרגשי, עוצמת העדויות מפי ניצולים, ורמת הציפייה הציבורית. כל אלה יצרו סביבת עבודה שבה עורך דין אחר היה מתמקד אולי בהפחתת הנזק. שפטל בחר בדרך אחרת: התמקד בשאלת הזיהוי עצמו.

הטענה המרכזית של ההגנה הייתה שהפרוזדור המשפטי שנפתח, ובכללו הזיהוי הפיזי, הזיהוי על פי תצלומים ועדויות שהתבססו על זיכרון בן עשרות שנים, אינו חסין מספק סביר. ב-29 ביולי 1993 קיבל בית המשפט העליון את גישת ההגנה בנקודה המהותית: לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר שדמיאניוק הוא אכן “איוון האיום” מטרבלינקה. דמיאניוק זוכה.

שפטל תיעד את ניהול התיק מנקודת מבטו המקצועית בספרו “פרשת דמיאניוק”, שמאפשר מבט פנימי נדיר על תהליך ניהול ההגנה, השיקולים האסטרטגיים וניתוח הראיות שהובילו לתוצאה חסרת תקדים.

שלבתאריךערכאהתוצאה
גזר דין25.4.1988בית המשפט המחוזי ירושליםהרשעה, עונש מוות
פסק דין בערעור29.7.1993בית המשפט העליוןזיכוי מחמת ספק בזיהוי

המשמעות המשפטית של הזיכוי

פסק הדין בפרשת דמיאניוק לא היה רק תוצאה של תיק אחד. הוא עיגן עיקרון שעורכי דין פליליים מזכירים עד היום: גם כאשר האישום נסמך על עדויות רבות, גם כאשר ההקשר ההיסטורי עמוס רגש, וגם כאשר המשקל הציבורי נוטה בכיוון אחד, עקרון הספק הסביר אינו מוותר על מקומו. ניתוח ביקורתי של כלי הזיהוי, בחינת מהימנות הזיכרון לאחר פרק זמן ארוך, ופירוק שיטתי של ודאות לכאורית: אלה כלים משפטיים לגיטימיים שפרשת דמיאניוק המחישה בצורה חריפה מאוד.

בהמשך הקריירה, אפשר לראות כיצד אותה גישה, הטלת ספק בשאלת הזיהוי ובאמינות הראיות, הפכה לחלק ממה שמאפיין את עבודתו של שפטל גם בתיקים אחרים, שונים לחלוטין בנסיבותיהם.

ייצוג המוני: ניצולי שואה מול ועידת התביעות

תיק אחר, שונה מבחינת אופיו אך לא פחות משמעותי מבחינת היקפו, הוא הייצוג של כאלפיים ניצולי שואה מברית המועצות לשעבר בתביעה נגד ועידת התביעות. זהו ייצוג שמציב שאלה מקצועית מעניינת: כיצד מנהלים הליך שבו מספר רב כל כך של מרשים, עם נסיבות אישיות שונות ועם דרישות שנובעות מסיפורי חיים שונים, צריכים למצוא ביטוי משפטי אחיד?

הייצוג ההמוני הזה מדגיש מימד אחר בקריירה: לא הייצוג של נאשם בודד מול מערכת עוצמתית, אלא ניהול הליך קולקטיבי מורכב שדורש גם יכולת ארגונית וגם חשיבה משפטית שמתאימה את עצמה להיקף בלתי שגרתי.

תיקים בכירים נוספים

לצד תיקים אלה, שפטל ייצג לקוחות נוספים בתיקים שהיו במוקד תשומת הלב הציבורית בישראל. שלושה מהם ראויים להתייחסות מפורטת, שכן כל אחד מדגים היבט אחר של עבודת ההגנה.

תיקתפקיד שפטלהליךתוצאהשנה
ניסים חדדסנגור בערעורערעור לבית המשפט העליוןזיכוי ברוב דעות מחמת ספק9/2016
משה קצבייצוג בבקשהבקשה לדיון נוסףלא צויןלא צוין
אלאור אזריהסנגור בערעור (הצטרף 3/2017)ערעור לבית המשפט המחוזיהערעור נדחה ב-30.7.20172017

תיק ניסים חדד מציג דוגמה נוספת לאותה גישה שבלטה בפרשת דמיאניוק: בחינת הספק הסביר בתיק שבו בית המשפט המחוזי כבר קבע את ממצאיו, כולל גזר דין של שבע עשרה שנות מאסר. כאשר ערעור מגיע לבית המשפט העליון, ייצוג איכותי נדרש לזהות את נקודות התורפה בהכרעת הדין ולהציג אותן בצורה שתניע שינוי. בספטמבר 2016, ברוב דעות, זוכה חדד מחמת ספק.

תיק אזריה, לעומת זאת, הסתיים בדחיית הערעור. גם תוצאה זו היא חלק מהתמונה הריאליסטית של עבודת ההגנה: לא כל ערעור מצליח, ומה שנבחן הוא לא רק התוצאה הסופית אלא האופן שבו ניהלו את ההליך.

בפברואר 2026 ייצג שפטל את שר המשפטים יריב לוין בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק. גם כאן מוצג פרט עובדתי בלבד, ללא עמדה לגבי ההליך עצמו או תוצאתו.

הפעילות התקשורתית: מאולם בית המשפט לאולפן

בשנת 2000 פתח שפטל ערוץ נוסף של נוכחות ציבורית: תוכנית הרדיו “חקירה נגדית” בקול חי, שהתנהלה עד 2002. השם עצמו של התוכנית הצביע על הגישה: לא הצגת עמדות חד-צדדיות, אלא שיח שמזמין בחינה ביקורתית. בין 2009 ל-2020 שידר בתחנת 103FM, ומאפריל 2021 עבר לגלי ישראל, שם ממשיך לשדר.

הנוכחות התקשורתית הממושכת, קרוב לשני עשורים ברדיו, יצרה ממד נוסף בדמות הציבורית של שפטל. הוא אינו רק עורך דין שמייצג לקוחות בבית המשפט, אלא גם קול שמעצב שיח בנושאים משפטיים ואקטואליים. עבור מי שמחפש מידע על שפטל אחרי חשיפה לראיון ברדיו או לאזכור בתוכנית עכשווית, הקריירה המשפטית מהווה את ההקשר שמסביר מאין נובעת אותה תפישה.

הגישה המשפטית: אנטומיה של הגנה

לוח שחמט זכוכית וספרי משפט המייצגים חשיבה משפטית

אחד הדברים שמאפשרים להבין את הקריירה של עו״ד שפטל לא רק כרשימת תיקים אלא כדרך מקצועית, הוא הדפוס שחוזר בתיקים המרכזיים. בפרשת דמיאניוק ובתיק חדד, שני התיקים שהסתיימו בזיכוי, ניתן לזהות מכנה משותף: ערעור על הבסיס הראייתי שעליו נסמכה ההרשעה, ולא בהכרח ניסיון להציג נרטיב חלופי מלא.

שאלת הספק הסביר בראיות זיהוי, בין אם מדובר בזיהוי פיזי בן עשרות שנים כמו במשפט דמיאניוק, ובין אם בשאלות ראייתיות אחרות, היא כלי הגנה שתלוי בעיקר בחריצות ניתוח: האם ניתן לבנות תמונה שלמה וחסינה מחקירה ביקורתית? האם הראיות מדברות בקול אחיד, או שיש בהן נקודות שעשויות להוביל לפרשנות אחרת?

כלי ניתוח זה אינו ייחודי לשפטל. הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי. מה שמאפיין את הגישה בתיקים שפורטו הוא הנכונות לנהל את הטיעון הזה גם בתיקים שבהם הלחץ הציבורי או הרגשי נוטה בחוזקה לכיוון ההפוך. זו דרישה מקצועית שמבדילה בין ייצוג פורמלי לבין ייצוג שמביא עמו חשיבה עצמאית לגבי מה בדיוק ניתן לתקוף מבחינה משפטית.

המושג “יצירתיות משפטית”, שעורכי דין פליליים משתמשים בו לעיתים, מקבל משמעות מוחשית כשבוחנים את הדרך שבה ניהל שפטל תיקים כמו דמיאניוק: לא לחפש את הדרך הצפויה, אלא לזהות את הנקודה שבה הנרטיב המאשים ניתן לפירוק, ולהשקיע שם את משאבי ההגנה.

ציר זמן: תחנות מרכזיות בקריירה

שנהאירוע
1949לידה, תל אביב
1971-1974לימודי משפטים, האוניברסיטה העברית
2/1976קבלת רישיון עריכת דין
1988תחילת הייצוג בפרשת דמיאניוק; גזר דין מחוזי: הרשעה ועונש מוות
1993זיכוי דמיאניוק בבית המשפט העליון; פרסום הספר “פרשת דמיאניוק”
שנות ה-90ייצוג כאלפיים ניצולי שואה מבריה״מ נגד ועידת התביעות
2000-2002תוכנית “חקירה נגדית”, קול חי
2009-2020שידור ב-103FM
9/2016זיכוי ניסים חדד בבית המשפט העליון, ברוב דעות
3/2017הצטרפות לייצוג אלאור אזריה בערעור
30.7.2017ערעור אזריה נדחה
4/2021מעבר לגלי ישראל
2/2026ייצוג שר המשפטים יריב לוין בעתירות לבג״ץ

שאלות נפוצות על עו״ד יורם שפטל

מהו התיק המפורסם ביותר של עו״ד יורם שפטל?

פרשת דמיאניוק היא התיק שהגדיר את שמו. ייצוג שהסתיים בזיכוי מחמת ספק בזיהוי, לאחר גזר דין מוות בבית המשפט המחוזי. שפטל תיעד את ניהול התיק בספרו “פרשת דמיאניוק”.

באילו תחומי משפט עוסק המשרד?

משרד עורכי הדין יורם שפטל ושרון נהרי עוסק במשפט פלילי, צווארון לבן, עבירות כלכליות, ייצוג בערעורים ותיקים בינלאומיים. כל מקרה נבחן לגופו.

האם שפטל ייצג תיקים שהסתיימו בדחיית הערעור?

כן. ערעור אזריה, שבו הצטרף לייצוג במרץ 2017, נדחה ב-30 ביולי 2017. תוצאות מוצגות כמות שהן: חלק מהתיקים מסתיימים בזיכוי, חלק בדחיה.

מה ניתן ללמוד על הגישה המשפטית מהתיקים הגדולים?

בתיקים שהסתיימו בזיכוי, דמיאניוק וחדד, ניתן לזהות דפוס של ניתוח ביקורתי מעמיק של הבסיס הראייתי, עם דגש על הפעלת עקרון הספק הסביר. הדגש אינו בהכרח על הצגת נרטיב חלופי, אלא על פירוק הוודאות שהאישום ניסה לבסס.

איך יוצרים קשר עם עו״ד יורם שפטל?

פניות לעו״ד יורם שפטל מתקבלות דרך משרד עורכי הדין שפטל נהרי: בטלפון 03-6969080, בוואטסאפ 054-2255533 או בטופס הפנייה באתר. כדאי לציין בפנייה באיזה שלב נמצא ההליך, חקירה, כתב אישום או ערעור, כדי שהפנייה תגיע לבחינה המתאימה.

האם אפשר לפנות לעו״ד שפטל בעניין ערעור פלילי?

כן. ערעורים פליליים, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר הם חלק מרכזי בעבודה של עו״ד שפטל, כפי שמראים תיקי חדד וקצב. פרטים על התהליך מופיעים בעמוד עורך דין לערעור פלילי, וכל תיק נבחן לגופו לפני שמתחילים.

סיכום: מהאולפן לאולם, ומאולם לאולפן

הקריירה של עו״ד יורם שפטל מתפרסת על פני למעלה מארבעה עשורים, ומשלבת שתי נוכחויות מקבילות: ייצוג בתיקים פליליים מורכבים מהבולטים שידעה מערכת המשפט הישראלית, ופעילות תקשורתית עקבית שהפכה אותו לאחד מהקולות המוכרים בשיח הציבורי המשפטי. שתי הנוכחויות האלה אינן נפרדות. הן חלק מאותה דמות שסבורה שמשפט פלילי טוב דורש בחינה ביקורתית, נכונות לחשוב מחוץ לתבנית המקובלת, וסבלנות לנתח נקודות שאחרים עוברים עליהן בלי לעצור.

הרחבה על התיקים המרכזיים: משפט דמיאניוק, הזיכוי של ניסים חדד והערעור של אלאור אזריה.

עבור מי שעומד מול הליך משפטי, בין אם מדובר בחקירה, כתב אישום, ערעור או הליך בינלאומי, ההיכרות עם דרכם של עורכי דין בעלי ניסיון בתיקים מורכבים יכולה לסייע להבין מה להצפות מייצוג מקצועי ומה השאלות הנכונות לשאול. לייעוץ ראשוני ולפרטים על השירותים המשפטיים, ניתן לבקר באתר משרד עורכי הדין יורם שפטל ושרון נהרי. כל מקרה נבחן לגופו.

איך פונים למשרד

מי שמחפש עורך דין שפטל מגיע לרוב לאחר אירוע מוגדר: זימון לחקירה, כתב אישום, הכרעת דין שהתקבלה, או החלטה לבחון ערעור. בכל אחד מהמצבים האלה השאלה הראשונה אינה מי מייצג, אלא מה בדיוק עומד על הפרק ומה לוח הזמנים שמכתיב את הצעד הבא.

עו״ד יורם שפטל פועל במסגרת משרד עורכי הדין יורם שפטל ושרון נהרי, שעוסק במשפט פלילי ובניהול ערעורים. תחומי הייצוג של המשרד מרוכזים בעמודים הייעודיים: ערעור פלילי וייצוג בערכאה הצבאית.

כל מקרה נבחן לגופו, לפי העבירה המיוחסת, חומר הראיות והשלב שבו נמצא ההליך. לבחינת המצב המשפטי ולייעוץ ראשוני אפשר לפנות אל המשרד.

כל רגע קובע אל תתמודדו לבד

השאירו פרטים ונחזור אליכם

עו״ד יורם שפטל
עו״ד יורם שפטל